הענקת CDN ו-DNS משלהם ללקוחות

ברירת המחדל היא שהאתרים של הלקוחות שלך משתמשים בחשבונות ה-CDN וה-DNS שלנו. עבור מרבית המשווקים זהו המצב הנכון. שני מצבים משנים זאת.

מתי ללקוח כדאי שיהיה חשבון משלו

כבר יש להם חשבון והם רוצים לשמור עליו — הצוות שלהם מכיר אותו, הכללים שלהם מוגדרים בו, ומעבר אצלם הוא הטרדה ללא שום רווח. משווק ← רשתות ← הוספת החשבון שלהם, והאתרים שלהם ישתמשו בו מכאן ואילך.

הפרדת עקבות (Footprint). אתרים שלא אמורים להיראות מקושרים זה לזה לא מומלץ שישתפו שרת שמות (Nameserver), כתובת IP או חשבון CDN, מכיוון שאלו בדיוק החיבורים שמחפשים. מאגר (Pool) של חשבונות, שהאתרים מבוזרים ביניהם, הוא מה שמנתק את החיבור הזה.

מאגרים (Pools)

מאגר הוא קבוצה של חשבונות שאנו מפזרים אתרים ביניהם. הנכם מוסיפים חשבונות — שלכם, שלנו או של לקוח — ובוחרים כיצד האתרים יוקצו: בחלוקה שוויונית מחזורית (round-robin), או במקבצים כך שהאתרים של אותו לקוח יישארו יחד בעוד שלקוחות שונים לעולם לא ישתפו חשבון.

הנתיב משווק ← רשתות ← מאגרים מציג כמה אתרים יש בכל חשבון ומזהיר לפני שחשבון מגיע למגבלה של הספק שלו.

שרתי שמות (Nameservers)

ללא קשר באיזה חשבון האזור (Zone) נוחת, הלקוחות שלכם רואים את שרתי השמות שלכם אם הגדרתם אותם — ns1.yourbrand.com ולא שום דבר שלנו. זהו החלק הבולט ביותר במותג פרטי (White-label) ושווה לבצע אותו.

⛔ בדקו את מגבלות החשבון של הלקוח לפני שאתם מסתמכים עליו. לחשבון CDN במסלול חינמי יש תקרת אזורים, והתקלה תופיע כ-"האתר לא יעלה לאוויר" בדיוק ביום שבו הכי פחות תרצו בכך.